ישנם שאלות הלכתיות רבות הנוגעות לאנשים עם מוגבלות, הנתונות במחלוקת בין הפוסקים. אנו רצינו לבדוק מהו יחסה של הדת היהודית ושל ההלכה לאנשים אלו.  

לדעת הרב אברהם סתיו בהלכות הללו יש כמה עניינים עקרוניים המשתקפים בהם. ראשית, התורה מכירה בכאב ובתסכול של האנשים הללו, וברצונם להשתלב בחברה. לכן, הפוסקים ניסו למצוא פתרונות לבעיות ההלכתיות הללו המקשות על אנשים עם מוגבלויות להשתלב בחברה. כמו כן, הפוסקים ראו זכות בסיסית ברצונם של אנשים עם מוגבלויות לשמש בתפקידים מרכזיים בתפילה ובחיי הקהילה. בנוסף, על הציבור ישנם חובות כלפי אנשים עם מוגבלויות, מוטל עלינו החיוב לסייע להם במימוש שאיפתם להשתלב בחברה.

רחלי שולשטיין מוסיפה על כך כי ההלכה דוגלת באחריות הדדית היוצרת מחויבות כלפי אנשים עם מוגבלויות. לעתים התחשבות זו מחייבת ויתור על דרישות הלכתיות, ולכן מציבה אתגר לפני פוסקי ההלכה. בנוסף, שולשטיין סבורה שאם שילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה יעשה מתוך רצון של כבוד כלפי הנכים, ולא כמעשה חסד, אז הנגשת הדרכים לנכים ושיתופם בחברה יקבלו חשיבות רבה יותר. יתר על כך, ההלכה דוגלת בהסרת מעצורי התודעה ובצורך להיחלץ מעיכובים וקשיים פיזיים מתוך הדגשת כבוד הנכה, בכדי לשלבם בחברה.

כמו כן, עמדת בית הלל בנושא זה של יחס ההלכה לבעלי מוגבלויות הוא שערך השוויון הינו ערך יסוד, הכולל יחס שוויוני לאנשים הללו. אך התורה אוסרת על כהן בעל מום לעבוד במקדש. לכן נשאלת השאלה האם איסור זה מלמד על יחס כללי של התורה כלפי אנשים עם מוגבלויות אשר מגביל את מקומם בחברה ובקיום המצוות. ישנם מקורות שונים שמלמדים שבכוונה הבריאה נבראה בצורה לא שלמה, תפקידו של האדם להשתתף עם הקב"ה ולהשלים את הבריאה, בכמה תחומים וביניהם שילוב מקסימלי ושוויון בין אנשים עם מוגבלות בחברה. וכך ליצור תהליך של שינוי בחברה ביחס לאנשים עם מוגבלויות.

הרב בני לאו מוסיף ומסביר שכיום רבים מבעלי המוגבלויות אינם בעלי זכויות או חובות בתחום ההלכתי, הם אינם עולים לתורה, אינם מברכים את ברכת התורה, אינם חייבים בתרומה ועוד. הוא מציע לשנות את המצב ואת ההלכה בעניין זה, ולהעניק לבעלי מוגבלויות את הזכויות והחובות הללו בעקבות השינויים ביחס החברה אליהם. הרב לאו טוען שאם החברה תדע לראות את הטוב ואת האור שבכל אחד מהפרטים שבה, היא תוכל להעניק לכל בעלי המוגבלויות מקום ראוי בקהילה ובחברה. באופן זה, יתאפשר להם ליטול חלק בתיקון העולם באור התורה.

לסיכום, בעניין יחס ההלכה לאנשים עם מוגבלויות ישנן מחלוקות רבות ודיונים בקרב הרבנים והאישים השונים העוסקים בנושא. לפעמים יחס התורה השונה כלפי בעלי מוגבלויות מגביל את קיום המצוות שלהם ואת מקומם בחברה ואכן יש בעיות הלכתיות רבות המקשות על בעלי מוגבלויות להשתלב בחברה. אך בניגוד לכך, למרות הקשיים הרבים, לאור הדברים שהובאו לעיל ניתן להסיק כי ההלכה דוגלת בשילוב מקסימלי של אנשים עם מוגבלויות בחברה. ישנם מחויבויות של החברה גם כן, כגון להעניק לבעלי המוגבלויות מקום ראוי בחברה ולשתף אותם בחיי הקהילה.